צחי דגן

רקע כללי:

נולדתי ב – 11/1/1965 בשדה יעקב אשר בעמק יזרעאל. בגיל שנתיים, בשנת 1967, מיד לאחר מלחמת ששת ימים, עקרה המשפחה לעפולה, בירת העמק. שם התחלתי ללמוד בגני הילדים, ולאחר מכן בבית הספר היסודי "יזרעאל" (בית הספר החילוני היחידי) בעפולה. לאחר מכן המשכתי את לימודי בחטיבת הביניים על שם בן גוריון. בכיתה י' עברתי לבית ספר מקצועי "אורט עפולה", ושם למדתי עד כיתה י"ב. במקביל, במשך כל השנים הייתי חניך בתנועת הנוער "הצופים" ואף שימשתי כמדריך. בכיתות י"א – י"ב ניהלתי את כל מבצעי השבט. (כגון "יום צופה", טיולים, מחנות ועוד...)

עפולה בשנים אלה הייתה עיר מאוד קטנה, שבה כולם בכירים את כולם. השדות התחילו איפה שהיום מרכז העיר. אנחנו בתור ילדים שובבים היינו "מפלחים" אבטיחים משדות העמק, היינו מטיילים בשדות, אף היה לנו מסלול טיול לאורך מסילת הרכבת הישנה (רכבת העמק), והיינו הולכים ברגל עד אגם ברוך, ושם דגים דגים.

לאחר שנות הלימודים התגייסתי לצבא לחיל השריון, לחטיבה 7 – חטיבת השריון הראשונה של צה"ל. סיימתי קורס קצינים ושמשתי כקצין בחטיבה. לאחר ארבע שנים השתחררתי מהצבא אבל למעשה עד היום הייני משרת בשירות מילואים כסגן מפקד חטיבה.

לאחר שחרורי מהצבא בשנת 1987 נסעתי לשנה לארצות הברית שם טיילתי מחוף לחוף ואף גרתי ועבדתי תקופה ממושכת בארצות הברית בלוס אנג'לס, בחוף המערבי. במהלך השנה הכרתי את דינה נסים, שהיום היא אשתי. בשנת 1988 חזרנו לארץ, גרנו בתל אביב ובשנת 1991 התחתנו.

בשנת 1993 ייסדתי את חברת מרעום דולפין בע"מ העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי ביטחון כגון אפודים, ווסטים, מנשאים ועוד. החברה מייצרת בישראל ומייצאת לכל היבשות בעולם. המפעל מעסיק כ – 45 עובדים. http://www.marom-dolphin.com/

בשנת 1995 עברנו (דינה ואני) להתגורר בצור יגאל. במשך השנים נולדו לנו שלוש בנות: נעה (1995), מאיה (1997), טליה (2004).כיום אנחנו גרים בכוכב יאיר. תחביבי: טיולים משותפים משפחה וחברים, ורכיבה על אופניים.

אופניים:

יש לי וותק של 7 שנים ברכיבה על אופניים כביש ושטח.

שטח: אזור צור יגאל - כוכב יאיר, בן שמן, חורשים ומענית. אני אוהב להגיע גם לאזור יער משגב. עד לפני חודשיים רכבתי על "ספשלייזר סטמפ מפר'ג", אך בעקבות התחרות החלפתי ל"גרי פישר פרו 29".

כביש: רכיבה באזור כוכב יאיר, בית אריה, גימזו, או לכיוון צפון, ברקאי, זכרון יעקב ועוד. במשך השנים האחרונות רכבתי כל שנה את "רוכב ישראל" - מרוץ אופניים ממטולה ועד אילת. אני משתדל לרכוב פעמיים בשבוע. אני רוכב על "ספשלייזר טרמק".

בעקבות משקל גבוה שאליו הגעתי - 105 ק"ג - הלכתי ליעוץ אצל יאיר קרני. בדיקות הדם העלו ממצאים לא טובים - בלשון המעטה. תחילה נכנסתי לדייאטה כמעט ללא פחמימות, ושינינו את הרגלי הריצה להליכה. לאחר כחודש "צנחו" מגופי 5 ק"ג. החלטתי לחפש מטרה. האם ריצות ארוכות או טריאטלון? לבסוף, לאחר מייל שקיבלתי משלומי דוייטש (האיש שיודע הכל על אופניים ומסלולים) נחשפתי לתחרות המטורפת בקנדה. חיפוש פרטנר העלה את אורן זכור לפרטנר הראוי. אורן הוא חבר קרוב שלי מילדות כולל חלק משירות צבאי יחד. אנחנו מסתדרים שנים רבות יחד גם במצבי לחץ, ובמצבים קשים.

ההכנות ל BC Bike Race:

לאחר ההתחברות של אורן ושלי וקבלת האישורים מהממונה על התחרות בקנדה, חברנו לאופיר גל און איש ונשמה שבעוונותיו מאמן גם את נבחרת ישראל באופני הרים.

אופיר לקח אותנו לשיחה רצינית בכדי להבין האם אנחנו יודעים לפני מה אנחנו עומדים. כנראה שידענו אבל לא מספיק. אופיר למד את התחרות והשתדל להסביר לנו לאן אנחנו הולכים. לקחנו אוויר, עיקלנו, וקיבלנו תוכנית אימונים בסיסית הכוללת 3 פעמים בשבוע אימונים בחדר כושר, 5 אימוני רכיבה בשבוע, ושתי דרישות נוספות ליוגה, פילטיס או עיסוי שבועי.